הכרעת דין בתיק ת"פ 19779-06-12

א. כתב האישום

1.       כתב האישום שהוגש על הנאשם מתייחס לתאונה שאירעה בתאריך 3.6.2012. על פי כתב האישום, בתאריך זה הנאשם העסיק שני אנשים תושבי יריחו, שאינם מורשים לשהות בשטח מדינת ישראל. בשעה 06:30 אסף הנאשם את שני האנשים במכוניתו מהישוב דיר אל-אסד, שם הם מתגוררים, והסיעם במכוניתו לכיוון מקום עבודתם בישוב נחף.

          נטען בכתב האישום (והנאשם הודה בכך), כי הנאשם מעולם לא קיבל רישיון נהיגה. על כן, מאליו מובן, שהנאשם נהג במכונית מבלי שהיו בידו רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח חובה בת תוקף.

2.       את הדרך מהישוב דיר אל-אסד לישוב נחף עשה הנאשם בדרך עפר העוברת במטע זיתים. נטען על ידי המאשימה, שהנאשם בחר לנסוע בדרך זו משום שידע כי הוא מסיע במכוניתו אנשים השוהים במדינת ישראל שלא כחוק (אם כי, הנאשם העיד כי נסע בדרך זו משום שלא היה לו רישיון נהיגה, וראו תשובתו בעמ' 42 לפרוטוקול, בשורה 32).

          במהלך הנסיעה בדרך העפר שבמטע הזיתים, פגע הנאשם באדם, חוסני אסדי שמו (ולהלן - " חוסני"), שצעד באותה עת בדרך העפר בכיוון נסיעת הנאשם. נטען, שהנאשם פגע בחוסני למרות שיכול היה להבחין בו ללא כל הפרעה.

3.       כתוצאה מהפגיעה בחוסני, נגרמו לחוסני חבלות חמורות, ובכלל זאת שברים פתוחים ברגליו. נטען שהנאשם עצר את המכונית, ניגש אל חוסני ושאל אותו האם הוא זקוק לעזרה. חוסני הוכיח את הנאשם על כך שפגע בו, וביקש כי יפנה אותו לבית חולים. הנאשם השיב לחוסני שאינו יכול לעזור לו באותה עת, שב למכונית ונסע מהמקום כאשר הוא מותיר את חוסני בשטח, פצוע ומדמם.

          חוסני נותר במקום התאונה עד אשר נמצא על ידי אדם אחר אחמד דבאח שמו, אשר דאג להזעיק את כוחות ההצלה. חוסני פונה לבית חולים, שם עבר ניתוחים בשתי השוקיים, שכללו קיבוע השברים באמצעות מסמרים וברגים.

4.       בגין שורת האירועים הנזכר לעיל, הואשם הנאשם בביצוע העבירות הבאות:

(א)     הפקרה אחרי פגיעה, עבירה לפי סעיף 64א(ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש];

(ב)      נהיגה ברשלנות, עבירה לפי סעיפים 62(2) ו- 38(2) לפקודת התעבורה;

(ג)      סיכון חיים וגרימת נזק לאדם, עבירה לפי סעיף 68 לפקודת התעבורה ותקנה 21 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961;

(ד)      נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה;

(ה)     נהיגה ללא פוליסת ביטוח חובה, עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל, 1970;

(ו)      העסקת עובדים והסעתם שלא כדין, עבירה לפי סעיפים 12א(ב) ו- 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 וסעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991.

ב. תשובת הנאשם לכתב האישום

5.       בתחילה כפר הנאשם בכל עובדות כתב האישום, ואולם בפתח הישיבה שהתקיימה בתאריך 24.9.2012, ואשר נועדה לשמיעת הראיות, הודיע בא כוח הנאשם כי הנאשם חוזר בו מכפירתו הגורפת בעובדות כתב האישום. בא כוח הנאשם הודיע, כי הנאשם מודה בכך שנהג במכונית מבלי שהיה לו רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח, וכן הוא מודה בכך שהסיע שני נוסעים, אך לא ידע כי הם שוהים שלא כחוק במדינת ישראל.  באשר לתאונת הדרכים שאירעה, הודיע בא כוח הנאשם כי הנאשם מודה בכך שפגע בהולך רגל, אך הוא אינו מודה בכך שנהג את המכונית ברשלנות וכן אין הוא מודה בכך שהפקיר את האדם שנפגע בתאונה (וראו עמ' 8 לפרוטוקול, החל מורה 15).

6.       הודאת הנאשם בחלק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום צמצמה את יריעת המחלוקת, ועל כן, במסגרת הכרעת דין זאת נותר לדון בעבירות הבאות המיוחסות לנאשם:

(א)     נהיגה ברשלנות בכלי רכב;

(ב)      הפקרת אדם שנפגע בתאונת דרכים;